תקנות הבטיחות בעבודה

תקנות הבטיחות בעבודה: נכתבו בדם

מהן תקנות הבטיחות בעבודה?

מדובר באוסף של תקנות וחוקים העוסקים בבטיחות וגיהות בעבודה אשר מטרתם היא לשמור על סביבת עבודה בריאה ובטוחה ולמנוע תאונות עבודה.

תקנות הבטיחות הראשונות נכתבו בתקופת השלטון העותמני והן קיבלו תוקף ע"י השלטון הבריטי ב-1946.

בשנת 1954 לתקנות הללו שנקראו דאז "פקודת בית החרושת" הצטרף חוק ארגון הפיקוח על העבודהוב- 1970, אישרה הכנסת נוסח חדש ששמו "פקודת הבטיחות בעבודה". אלו היוו את  הבסיס למכלול תקנות הבטיחות הקיים כיום:

כ- 170 חוקים ותקנות העוסקים בכללי בטיחות בעבודה וגיהות בתעסוקה.

על מי חלה האחריות לקיום תקנות הבטיחות בעבודה?

האחריות למלא אחר תקנות הבטיחות בעבודה חלה הן על המעביד והן על העובד.

אחריות המעביד

  •  לספק לעובדים סביבת עבודה בטוחה
  • לוודא שהעובד הינו בעל הסמכה בתחום הרלבנטי
  • לקיים הדרכות בטיחות לעובדים, בהתאם לתפקידם, ולוודא הפנמה של תוכן ההדרכה.
  •  להעסיק ממונה בטיחות בעבודה, שתפקידו להטמיע ולאכוף את כללי הבטיחות בעבודה.
  • לספק לעובדים ציוד תקין למילוי תפקידו

אחריות העובד

  • לציית לכללי הבטיחות.
  • להשתמש בציוד שסיפק לו המעביד בהתאם לייעודו ולשמור על תקינותו ולדווח במקרה של פגם
  • להשתתף בהדרכות הבטיחות שהמעביד מקיים.
  • לדווח למעביד על כל מפגע 

הדרך היעילה ביותר עבור המעסיק לשמור  בריאותו, על כיסו ועל בריאות עובדיו היא לגייס לשורותיו יועץ בטיחות מוסמך ובעל נסיון שחי את השטח.

מהי תקנת "תכנית בטיחות"?

מטרת התקנה:

  • לקבוע תכנית שיטתית למניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע.
  • להפחית סיכונים במקום העבודה.
  • לעמוד בדרישות חוקי הבטיחות והבריאות התעסוקתית.

על מי חלה החובה בקיום תכנית בטיחות?

המעסיק אחראי ליישום התכנית. עליו לקיים מדי שנה:

    • עדכון התכנית.
    • שיתוף פעולה עם כל בעלי התפקידים.
    • פיקוח על תהליך ניהול סיכונים.
    • אישור התכנית.
    • הקצאת משאבים ליישומה של תכנית  הבטיחות.
    • בקרה על יישום תכנית הבטיחות.
    • העמדת תכנית הבטיחות לעיון העובדים.

מי כותב ובונה את תכנית הבטיחות?

  • בעל אישור כשירות או מי שהוכיח ניסיון מקצועי רלוונטי.
  • במקומות עבודה עם ממונה בטיחות, התכנית תוגש בשיתוף פעולה עמו
  • על מכין התכנית: לבסס את התכנית על ניהול סיכונים, ולשקלל נתונים מהפעולות שנקבעו בתקנה 5(4).

מהם פרקי החובה בתכנית?

  1. תיאור מקום העבודה:
    • ייעוד.
    • פעילות עיקרית.
    • מספר העובדים ועיסוקיהם.
    • מיקום מיתקנים ופעילויות.
  2. מדיניות בטיחות:
    • יעדים.
    • מדדים.
    • סדרי עדיפויות.
    • תקנים והנחיות.
    • הגדרת רמת סיכון קבילה.
  3. מערך בטיחות:
    • מבנה ארגוני.
    • בעלי תפקידים.
    • שירותים רפואיים מוסמכים.
    • טיפול באירועי בטיחות וחירום.
  4. ניהול סיכונים:
    • ניתוח סיכונים מקצועי (זיהוי, הערכת ניתוח ובקרת סיכונים).
    • קביעת בעל תפקיד מוסמך, אחראי ליישום אמצעים ולוחות זמנים לכל סיכון.
    • נהלים לאיתור מפגעי בטיחות, אישור גורמי סיכון חדשים ותכנית שנתית לבדיקות סביבתיות, סקרי סיכונים, ביקורות פנימיות ופעולות מתקנות.
  5. הדרכות:
    • נוהל הדרכות.
    • תכניות שנתיות הכוללות:
      • העברת מידע והדרכה על סיכונים.
      • שמירת כשירות בעלי תפקידים.
      • תרגול התמודדות עם מצבי חירום.
      • העלאת המודעות לבטיחות.
  6. בדיקות תקופתיות:
    • רשימת פריטים החייבים בבדיקות.
    • תדירות הבדיקות.
    • גורם מוסמך לביצוע הבדיקות.
    • רישום תוצאות הבדיקות.
  7. חידוש היתרים, רשיונות, הסמכות, רענונים ומינויים

 

חשוב לציין: מומלץ להתייעץ עם גורם מוסמך בתחום בטיחות בעבודה בבניית ויישום התכנית כגון יועץ בטיחות או ממונה בטיחות. 

תקנות עבודה ברעש: הגנה על בריאות העובדים בסביבת עבודה רועשת

מהן תקנות עבודה ברעש?
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), תשמ"ד-1984, קובעות הוראות למניעת חשיפת עובדים לרעש מזיק במקום העבודה. מטרתן להגן על בריאותם ושלומם של העובדים מפני נזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש.

מי מוגדר כ"עובד ברעש מזיק"? כל אחד מאלה:

(1)   אדם העובד בעבודה או בתהליך עבודה מן הנקובים בתוספת הראשונה;

(2)   אדם החשוף, במקום עבודתו, לרעש מזיק מתמשך או התקפי מעל לרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת לרעש מתמשך והתקפי, או מעל לרמת החשיפה המרבית המותרת לרעש התקפי והוא עובד 200 שעות בשנה לפחות, אלא אם כן הורה מפקח עבודה אזורי על תקופה שונה ממנה לגבי מקום עבודה מסוים;

מי חייב לציית לתקנות?

התקנות מחייבות הן את המעסיקים והן את העובדים.

חובות המעסיק:

חובות העובד:

  • להשתמש באמצעי המגן המסופקים על ידי המעסיק.
  • לעבור בדיקות שמיעה תקופתיות כנדרש.
  • לדווח למעסיק על כל ירידה בשמיעה או על כל תופעה אחרת שעשויה להיות קשורה לחשיפה לרעש.

מהן רמות הרעש המותרות?

התקנות קובעות רמות חשיפה מרבית מותרות לרעש, בהתאם לתדירות הרעש ומשך החשיפה. רמות אלו נמדדות ביחידות של דציבלים (dB).

הסיכונים הכרוכים בחשיפה לרעש

חשיפה ממושכת לרעש עלולה לגרום לנזקים בריאותיים חמורים, ביניהם:

  • ירידה בשמיעה, ואף חירשות.
  • טינטון – צלצולים באוזניים.
  • קשיי ריכוז וזיכרון.
  • עלייה בלחץ הדם.
  • מחלות לב וכלי דם.
  • פגיעה במערכת החיסון.

מה ניתן לעשות כדי להפחית את החשיפה לרעש?

בנוסף לחובות המוטלות על המעסיק ועל העובד, ישנן מספר דרכים נוספות להפחית את החשיפה לרעש:

  • להפחית את משך החשיפה לרעש.
  • להגדיל את המרחק ממקור הרעש.
  • להשתמש באטמי אוזניים או באוזניות מיוחדות להפחתת רעש.
  • לבחור בציוד שקט יותר.
  • לתכנן את מקום העבודה בצורה שתפחית את התפשטות הרעש.
  •  
הדרכות עבודה ברעש
תקנות עבודה ברעש מגיני אוזניים
Scroll to Top